מעילה מבוטחת
מעילת הענק בחברת הראל העלתה לתודעה את חשיבותו של ביטוח נגד מעילות עובדים. מהן התקנות, במה מחוייבים הגופים הפיננסים הגדולים, ואיך בכל זאת התמוטט הבנק למסחר?
התשובה העיקרית - פוליסת ביטוח נגד מעילות עובדים. פוליסה זו אמורה להבטיח כי גם במקרה שמנגנוני הבקרה נכשלים, יהיה לחברה כיסוי נאות שיגן על כספי הלקוחות וימנע ממנה לפשוט את הרגל. למעשה, מרבית הגופים הפיננסיים מחויבים ברכישת פוליסה כזו, שאמורה להבטיח את היציבות הפיננסית של החברה גם במקרה של מעילת ענק.
לפני כשבוע וחצי תקף המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, את רמת הפיקוח בגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים. את חיציו כיוון חזקיהו בעיקר כלפי האגף לשוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, שבראשו עומד ידין ענתבי. קשה להתווכח עם העובדה כי בכל מה שקשור לפיקוח, במשרד האוצר עוד לא הפנימו את השינוי שיצרה רפורמת בכר, אשר הפכה את חברות הביטוח לשחקניות משמעותיות יותר בשוק ההון. לראיה, בניגוד לבנקים, חברות הביטוח אינן מחויבות ברכישת פוליסה נגד מעילות עובדים. גם ענתבי מודע לכך, ובשבועות האחרונים הוא מאותת על כוונתו להגביר את הפיקוח והאכיפה בתחום.
עם זאת, גם בכל הנוגע לפיקוח על הבנקים יש מקום לשיפור. לפי תקנות בנק ישראל,
ההסבר פשוט: המפקח אמנם קבע כי הבנקים חייבים לרכוש ביטוח נגד מעילות, אך לא קבע סכום מינימום לכיסוי. כך קרה שפוליסת הביטוח של הבנק למסחר כללה כיסוי למעילה בהיקף של מיליוני שקלים בודדים, בעוד שאתי אלון הצליחה לגנוב כ-250 מיליון שקל. אחרי מעילה בסדר גודל כזה, הועילה פוליסת הביטוח של הבנק כמו כוסות רוח למת.
"אנחנו מכרנו את הפוליסה נגד מעילות עובדים לבנק למסחר", מספרת טלי נהרי עמרמי, מנכ"לית סוכנות הביטוח תורן כללביט, המבטחת גם את בנק הפועלים. "שנה לפני המעילה הוצאתי מכתב להנהלת הבנק בו הצעתי להם להגדיל את גובה הכיסוי, שנראה לי נמוך מידי. בבנק לא הסכימו, כיוון שלא היו מוכנים לשלם את הפרמיה הנוספת".
עמרמי מציינת כי לפי תקנות בנק ישראל, על הבנקים להחזיק יועץ חיצוני לענייני ביטוח, אשר אמור לספק חוות דעת מקצועית בכל הקשור לפוליסה הבנקאית, להמליץ לבנק על סוג הפוליסה המתאימה והיקף הכיסוי הנחוץ. "אני לא יודעת מה אמר היועץ" אומרת עמרמי, "אבל בסופו של דבר כולנו יודעים מה קרה".
"הפוליסה הבסיסית ביותר נקראת נאמנות עובדים. היא מכסה מקרים של גניבה של עובד מהמעסיק", אומרת יפעת פונס, מנהלת מחלקת ביטוחי דירקטורים בחברת הפניקס. "מעבר לזה קיימות פוליסות רחבות יותר שמכסות גם מקרים בהם העובד מועל בכספי הלקוחות. פוליסות אלו מתאימות יותר לגופים פיננסיים גדולים, המטפלים בכספי לקוחות בהיקפים משמעותיים".
גם פונס מציינת את הבעייתיות בכך שהתקנות של המפקח על הבנקים אינן מגדירות סכום כיסוי מינימלי לפוליסה נגד מעילת עובדים. "אני סבורה כי יש מקום לקבוע כיסוי מינימלי עבור פוליסות נגד מעילה", היא אומרת, "אבל ההנחה של המפקח על הבנקים היא שהבנקים עצמם הם הגופים הנפגעים ממעילות, ולכן יש להם אינטרס לדאוג שסכום הכיסוי יהיה גבוה מספיק כדי להבטיח שלא יפגעו באופן משמעותי. דווקא בפוליסות הנוגעות לאחריות מקצועית קיימת תקנה הקובעת כי הכיסוי חייב להיות בגובה של אחוז מסוים מהמחזור".
-במידה ואת מרגישה כי גוף פיננסי רוכש פוליסה עם כיסוי נמוך מידי, את מעירה על כך?
"אם מדובר בבנקים, יש להם יועץ חיצוני לנושאים אלו. בכל מקרה, אנחנו כחברת ביטוח לא נוטים לייעץ בנושאים אלו, כיוון שיש כאן ניגוד אינטרסים מסוים".
-מעילה בסדר גודל של 100 מיליון שקל לא עשויה למוטט גם את חברת הביטוח?
"אנחנו לא לוקחים את מלוא הסיכון על עצמנו. את כל הביטוחים אנו מגלגלים גם על מבטחי משנה, כך שהסיכון מתחלק בין מספר חברות. בדרך כלל מדובר במבטחים בחו"ל, שהיקף הפעילות שלהם גדול יותר והם מסוגלים לספוג תביעות בסדר גודל משמעותי יותר".
זה היה המצב בבית ההשקעות הראל, שהיה מבוטח בפוליסה נגד מעילות עד היקף של 100 מיליון שקל. החברה המבטחת הייתה חברת האם הראל, אך הסיכון פוזר בין מבטחי משנה רבים בחו"ל, כך שהנזק הממשי של החברה היה קטן בהרבה. פונס מציינת כי בפוליסות ביטוח בסדר גודל כזה נעזרות חברות הביטוח המקומיות במקרים רבים בתאגידי ביטוח עולמיים כחברת לוידס' הלונדונית וחברת AIG העולמית.
-מה הפרמיה על ביטוח בהיקף של 100 מיליון שקל?
"זה תלוי במספר רב של גורמים. צריך לבדוק כמה סניפים יש לאותו גוף, כמה עובדים, אילו מערכות בקרה פנימיות קיימות, מה היקף הנכסים שהגוף מנהל. זה עשוי לנוע בין עשרות למאות אלפי שקלים בשנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
