ביטול חזקת הגיל הרך – התפתחות פמיניסטית
ארגוני נשים חוששים כי גברים ישתמשו בשינוי כדי לסחוט את האישה במהלך הגירושין. לפיכך הבעיה אינה בשינוי החזקה - אלא בסיטואציה שבה נשים ישראליות נתונות לחסדי מוסד משפטי-דתי
אמנם, למרות כל ההצהרות הפמינסטיות, בישראל של 2008, נשים עדיין לוקחות על עצמן, ברוב המקרים, את עיקר הנטל של גידול הילדים; עם זאת מונח לפנינו דו"ח המציע לשנות את התפיסה האמורה, ולחייב, גם אם רק בעת גירושין, את האב להיות שותף ממשי לגידול ילדיו.
בנסיבות אלה נשאלת השאלה מדוע נזעקו ארגוני הנשים? נראה כי הפחד הגדול, וההגיוני, של ארגוני הנשים, הוא שגברים ינסו להשתמש בשינוי האמור כדי לסחוט את האישה במהלך הגירושין. הבעיה אינה, אם כן, בשינוי החזקה, אלא בסיטואציה הישראלית המיוחדת והבעייתית, שבה נשים נתונות לחסדי מוסד משפטי-דתי, שהאפליה נגד נשים מובנית בו, ושנותן עדיפות מוחלטת לגברים לשם מתן גט.
אין ספק כי העובדה שכל הזוגות הנשואים בישראל נזקקים לשירותי בית הדין הרבני בעת גירושין - אף שהדין התקף בו הפסיק להתפתח במאה ה-16 - מקוממת. עם זאת ארגוני הנשים מציעים לתקן עוול בעוול – להתמודד עם האפלייה הקשה של בתי הדין הרבניים בדרך של אפלייה הפוכה בדמות חזקת הגיל הרך. האבסורד הוא שמדובר בהתמודדות עם עוול אנטי פמיניסטי אחד בדרך
של עוול אנטי פמיניסטי אחר.
כבר זמן רב לא נשמעה בישראל מחאה רחבת היקף לביטול סמכויות בתי הדין הרבניים. נדמה כי ייאוש אוחז באזרחי ישראל היהודים החילוניים בכל עת ששמעם של בתי הדין עולה, משל היו אלה גזירת גורל ולא החלטה פוליטית בת שינוי. הגדיל לעשות שר המשפטים, שביקש להוסיף סמכויות נוספות לבתי הדין הרבניים – יוזמה, שזכתה לצנינים ונגדעה במועד.
רוב האזרחים החילוניים אפילו ממשיכים לשתף פעולה באופן אקטיבי עם המנגנונים הדתיים, ובוחרים להתחתן באמצעות הרבנות, אך גם אלה שמבקשים לברוח מציפורני הרבנים ומבקשים להינשא, בנישואים אזרחיים או בנישואים דתיים-מתקדמים, נאלצים למצוא את דרכם אל המסדרונות החשוכים של בתי הדין הרבניים, בעת שברצונם להתגרש.
הגיע הזמן שהמערכת השלטונית הישראלית תכיר בחובות שוות של בני זוג כלפי ילדיהם, אין בכך כדי לפגוע במעמד הנשים, נהפוך הוא. את הביקורת יש להפנות אל מקור הבעיה – להתארגן, קודם כל, לחקיקת חוק גירושין אזרחיים – שינתק את החובה של מי שמבקש להתחתן בנישואים אזרחיים, רפורמיים או קונסרבטיביים, מהצורך לפנות אל בתי הדין הרבניים. בשלב הבא, מי יודע, אולי אפילו נחבור אל אומות העולם ונחוקק חוק נישואים אזרחיים.
בינתיים, עיקרון טובת הילד, כמו גם טובת הוריו, מסמן שעדיף לא להתחתן – רק כך נותרות כל ההחלטות בידי בתי המשפט לענייני משפחה ומובטח השוויון בין המינים.
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בזכויות אדם ובמשפט ציבורי
נא להמתין לטעינת התגובות
