תמונות חיפאיות: שני סרטים מפסטיבל חיפה
"ציון ואחיו" לוקה בעיצוב לקוי של תמונה קולנועית; "שומרוני בודד" הוא יצירה מרגשת של ברק היימן
ציון לא יכול בלי אחיו הגדול מאיר, ואילו האח אינו מסוגל לממש סמכותו כבוגר על מישהו לבד מציון הקטן. השניים הם הגיבורים של "ציון ואחיו", סרט הביכורים של ערן מירב, שפתח את תחרות הסרטים העלילתיים ומשתדל להביא אל הבד פיסת חיים משכונת מצוקה באחת הקריות הסובבות את חיפה.
סופי צדקה בייגל
ללא אב ועם אם מרירה (רונית אלקבץ), המשתדלת לצאת לדרך חדשה עם אחד משכניה (צחי גראד), מתנהלים ציון ומאיר התלותיים בין ניכור לאלימות, בין יחסי אהבה לביטויים של שנאה הדדית.
הבמאי ערן מירב, שאף חיבר את התסריט, מתצפת על סיטואציית המבוי הסתום הזו ללא מעורבות רגשית, ללא יכולת לייצר אמינות פילמאית. לעתים דומה שגיבורי הסרט, שהוטלו על ידו אל תוך מצב של אומללות מתמדת, מהווים עבורו לא יותר מחיות ניסוי במעבדה לאבחון סוציאלי. בעיות בעיצוב התמונה הקולנועית (הצלם הוא איציק פורטל) מצטרפות לעבודה נטולת שכנוע עצמי של אלקבץ, גראד ועופר חיון, שמגלם את האח מאיר.
צרות אלה, וכן עריכה לא תמיד קוהרנטית, מקשות על הנער ראובן בדלוב, שעושה כהלכה את דמותו של ציון מוכה הגורל, להחזיק את הסרט כולו על כתפיו הצנומות.
תלך לעזאזל סופי
כוכבת הטלנובלות סופי צדקה חיה כבר עשרות שנים בתוך סוג של טרגדיה יוונית. אחותה המבוגרת ממנה נטשה את העדה השומרונית, ועקב כך הוטל חרם חברתי על המשפחה כולה. הכהן הגדול של העדה מצהיר ש"תלך לעזאזל סופי", ובנו מוסיף שאילו זה היה קורה לאחותו, הוא היה מוריד את ראשה כאילו היתה כבש.
סביב דרמת יצרים עזה זו טווה ברק היימן את סרט התעודה המרשים "שומרוני בודד", שמגולל את הסיפור הטעון דרך עיניו הטרוטות של אבי המשפחה, המאבד את ראייתו. קנאות דתית, כיתתיות קיצונית, וחיי ביעותים בצל העבר הטראומטי הם שמובילים את הסיפור הזה, אותו היטיב היימן להעביר לבד.
"ציון ואחיו" ו"שומרוני בודד", פסטיבל הסרטים בחיפה
נא להמתין לטעינת התגובות
